השבוע, ביום רביעי, חמישי ושישי, נערך בישרא ל הסמינר הכירופרקטי הבינלאומי הראשון. הסמינר היה חלק מתכנית ההסמכה של הארגון (FICS (International Federation of Sports Chiropractic.
המועצה הישראלית לכירופרקטיקת ספורט שייכת לארגון, ואני שמח לומר שאני חבר גם בזו וגם בזה, ומסוף השבוע האחרון, מתמחה גם בכירופרקטיקת ספורט (בתקווה שנצליח להביא את שאר התכנית לארץ…).
בכל מקרה, כמו שאומרים – מה למדתי בגן אתמול?
אז ככה, למדנו באמת המון, המרצה, דר' לייני נלסון, הוא אחד המומחים הגדולים בעולם (אם לא הגדול ביותר) בכל הנוגע לכירופרקטיקת ספורט ולשיקום פגיעות ספורט בכלל.
הנה דוגמאות לדברים שלמדנו:
למדנו שקינזיוטייפ הוא דבר שחולף מן העולם של הספורט המקצועני בארה"ב (למרות שבארץ עושה רושם שנמצא עדיין בשימוש נרחב למדי).
למדנו שעל מנת לשקם שריר, לא מספיק לחדש את התקשורת העצבית אליו וממנו, אלא יש צורך לאמן אותו בדרכים שונות, כך שהוא יוכל לתפקד גם למטרות ייצוב, וגם למטרות הנעת האיבר אליו הוא מחובר, וכמובן חייבים לעשות זאת בהקשר של הפעילות הפונקציונלית של השריר.
למדנו שלמחטים סיניות יש שימושים מאד מעניינים בכל הקשור לשיקום של רקמות רכות, השאלה היא רק אם זה משהו שאפשר ליישם בשישראל מבחינה חוקית וכו'…
למדנו שבסופו של דבר, על מנת שניתן יהיה לשקם איזור פגוע, חייבים לשפר את אספקת הדם אליו, וזאת ניתן לעשות בצורה היעילה ביותר ע"י השפעה על מערכת העצבים האחראית על אספקת דם זו, ואין טובים יותר מכירופרקטים בהשפעה על מערכת העצבים.
למדנו איך להבחין בין נעל ספורט טובה, לבין נעל בררה, ואיך להתאים את הנעל לרגל.
למדנו הרבה שיטות לעבוד ולכוונן את הגוף שלדעתי אף אחד מהמשתתפים (גם כאלו עם 20 ו 30 שנות נסיון) לא הכיר עד הסמינר, נקודה מרשימה בפני עצמה.
למדנו כמה תרבות הספורט, וחשוב לא פחות, השיקום הספורטיבי בישראל נמצאת שנות אור מאחורי ארה"ב למשל, וזה כל כך חבל, שכן בד"כ הסיבות הן, כמו תמיד, אגו, בירוקרטיה ואיך לא, פוליטיקה.
מה עוד למדנו? שהגוף שלנו הוא לא רק אוסף של איברים, שרירים, עצמות, גידים ורצועות, שנשלטים ע"י מערכת העצבים, אלא זהו מכלול מורכב ושלם של רקמות רכות, כולל רקמות חיבור בין העור לשרירים לעצמות, שמחברות כל חלק בגוף לכל חלק אחר, ומשפיעות אחת על השניה, לפני פגיעה, בזמן פגיעה, לאחר פגיעה, וכמובן בתהליך השיקום. אם נרצה להביא לשיקום אמיתי, עלינו להתייחס לכל המרכיבים, בין אם נעשה זאת בעצמנו או בשיתוף פעולה אם מטפל אחר, זה כבר תלוי בכירופרקט המטפל, אבל להתייחס לכל הרקמות זה הכרח על מנת להביא לשיקום מלא.
בקיצור, למדנו המון, היה מרתק, אני כבר מחכה בקוצר רוח למחר כדי שאוכל להתחיל וליישם את כל המידע הזה על מטופלי ברי המזל, שמעכשיו יתחילו להחלים ולהשתפר בצורה יעילה ומהירה הרבה יותר אני מאמין.
זהו בינתיים, עד הפעם הבאה…
בכל מקרה, כמו שאומרים – מה למדתי בגן אתמול?
אז ככה, למדנו באמת המון, המרצה, דר' לייני נלסון, הוא אחד המומחים הגדולים בעולם (אם לא הגדול ביותר) בכל הנוגע לכירופרקטיקת ספורט ולשיקום פגיעות ספורט בכלל.
הנה דוגמאות לדברים שלמדנו:
למדנו שקינזיוטייפ הוא דבר שחולף מן העולם של הספורט המקצועני בארה"ב (למרות שבארץ עושה רושם שנמצא עדיין בשימוש נרחב למדי).
למדנו שעל מנת לשקם שריר, לא מספיק לחדש את התקשורת העצבית אליו וממנו, אלא יש צורך לאמן אותו בדרכים שונות, כך שהוא יוכל לתפקד גם למטרות ייצוב, וגם למטרות הנעת האיבר אליו הוא מחובר, וכמובן חייבים לעשות זאת בהקשר של הפעילות הפונקציונלית של השריר.
למדנו שלמחטים סיניות יש שימושים מאד מעניינים בכל הקשור לשיקום של רקמות רכות, השאלה היא רק אם זה משהו שאפשר ליישם בשישראל מבחינה חוקית וכו'…
למדנו שבסופו של דבר, על מנת שניתן יהיה לשקם איזור פגוע, חייבים לשפר את אספקת הדם אליו, וזאת ניתן לעשות בצורה היעילה ביותר ע"י השפעה על מערכת העצבים האחראית על אספקת דם זו, ואין טובים יותר מכירופרקטים בהשפעה על מערכת העצבים.
למדנו איך להבחין בין נעל ספורט טובה, לבין נעל בררה, ואיך להתאים את הנעל לרגל.
למדנו הרבה שיטות לעבוד ולכוונן את הגוף שלדעתי אף אחד מהמשתתפים (גם כאלו עם 20 ו 30 שנות נסיון) לא הכיר עד הסמינר, נקודה מרשימה בפני עצמה.
למדנו כמה תרבות הספורט, וחשוב לא פחות, השיקום הספורטיבי בישראל נמצאת שנות אור מאחורי ארה"ב למשל, וזה כל כך חבל, שכן בד"כ הסיבות הן, כמו תמיד, אגו, בירוקרטיה ואיך לא, פוליטיקה.
מה עוד למדנו? שהגוף שלנו הוא לא רק אוסף של איברים, שרירים, עצמות, גידים ורצועות, שנשלטים ע"י מערכת העצבים, אלא זהו מכלול מורכב ושלם של רקמות רכות, כולל רקמות חיבור בין העור לשרירים לעצמות, שמחברות כל חלק בגוף לכל חלק אחר, ומשפיעות אחת על השניה, לפני פגיעה, בזמן פגיעה, לאחר פגיעה, וכמובן בתהליך השיקום. אם נרצה להביא לשיקום אמיתי, עלינו להתייחס לכל המרכיבים, בין אם נעשה זאת בעצמנו או בשיתוף פעולה אם מטפל אחר, זה כבר תלוי בכירופרקט המטפל, אבל להתייחס לכל הרקמות זה הכרח על מנת להביא לשיקום מלא.
בקיצור, למדנו המון, היה מרתק, אני כבר מחכה בקוצר רוח למחר כדי שאוכל להתחיל וליישם את כל המידע הזה על מטופלי ברי המזל, שמעכשיו יתחילו להחלים ולהשתפר בצורה יעילה ומהירה הרבה יותר אני מאמין.
זהו בינתיים, עד הפעם הבאה…